Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 31a
אֲבָל שֵׁית אֵין לְךָ מֶחָאָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ:
Traduction
But if he profited from the land for only six years, so that the sale to the claimant took place before the years necessary for establishing the presumption of ownership were completed, you can have no greater protest than this, that the purported seller then sold the land to another. By doing so he indicated that he does not concede that the possessor was the rightful owner, and the possessor should have been careful to hold on to his bill of sale for even longer than three years.
Tossefoth non traduit
אבל אכלה שית שנין כו'. הקשה ר''י בר מרדכי אפי' לא אייתי סהדי אלא דאכלה שלש שנין יהא נאמן לומר לקחתיה קודם מינך במיגו דאי בעי אמר מינך זבינתה ואומר ר''י דאין זה מיגו דמעיקרא לא יטעון כלל מינך זבינתה דאין יודע אם יש לזה שטר שקנאה ממנו:
זֶה אוֹמֵר שֶׁל אֲבוֹתַי וְזֶה אוֹמֵר שֶׁל אֲבוֹתַי הַאי אַיְיתִי סָהֲדֵי דַּאֲבָהָתֵיהּ הִיא וְהַאי אַיְיתִי סָהֲדֵי דְּאַכְלַהּ שְׁנֵי חֲזָקָה
Traduction
There was an incident where two people disputed the ownership of land. This one says: The land belonged to my ancestors and I inherited it from them, and that one says: The land belonged to my ancestors and I inherited it from them. This one brings witnesses that the land belonged to his ancestors, and that one brings witnesses that he currently possesses the land and that he worked and profited from the land for the years necessary for establishing the presumption of ownership.
Tossefoth non traduit
אמר רבה מה לו לשקר. רבה גרסינן דאביי ורבא אמרי לקמן (בבא בתרא דף לג:) דלא סבירא להו הא דרב חסדא דמה לי לשקר במקום עדים לא אמרינן:
אָמַר רַבָּה מָה לוֹ לְשַׁקֵּר אִי בָּעֵי אֲמַר לֵיהּ מִינָּךְ זְבֵנְתַּהּ וַאֲכַלְתַּיהּ שְׁנֵי חֲזָקָה אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מָה לִי לְשַׁקֵּר בִּמְקוֹם עֵדִים לָא אָמְרִינַן
Traduction
Rabba said: The judgment is in favor of the possessor, due to the legal principle that if the judgment would have been decided in one’s favor had he advanced a certain claim, and he instead advanced a different claim that leads to the same ruling, he has credibility, as why would he lie and state this claim? If the possessor wanted to lie, he could have said to the claimant: I purchased the land from you and I worked and profited from it for the years necessary for establishing the presumption of ownership, in which case he would have been awarded the land. Abaye said to Rabba: We do not say the principle of: Why would I lie, in a case where there are witnesses contradicting his current claim, as they testify that the land belonged to the ancestors of the claimant. Therefore, he should not be awarded the land.
Tossefoth non traduit
מה לי לשקר במקום עדים לא אמרינן. תימה לרשב''א אמאי הוי במקום עדים נימא של אבותיו היתה יום אחד ונאמר שלקחה מאבותיו דהא טוענין ליורש ומהימנינן ליה בהא דקאמר שאבותיו דרו בו יום אחד במיגו דאי בעי אמר מינך זבנתיה ולקמן נמי דקאמרי נהרדעי דהיכא דאמר של אבותי שלקחוה מאבותיך דחוזר וטוען הא אפילו לא יטעון שלקחוה אלא אמר שדרו בה יום אחד אנן טענינן ליה ואומר רבינו יצחק דשל אבותי משמע שהיתה מעולם של אבותי ולא שלקחוה עד שיפרש בדבריו ולקמן דנקט שלקחוה לא שצריך שיטעון שידע שלקחוה אלא של אבותי שראיתי שדרו בה יום אחד על כן אני רוצה לזכות דשמא לקחוה אבותי במשפט וטוענין ליורש:
הֲדַר אֲמַר לֵיהּ אִין דַּאֲבָהָתָךְ הִיא וּזְבֵנְתַּהּ מִינָּךְ וְהַאי דַּאֲמַרִי לָךְ דַּאֲבָהָתִי דִּסְמִיךְ לִי עֲלַהּ כְּדַאֲבָהָתִי
Traduction
The possessor then said to the claimant: Yes, it is true that it had belonged to your ancestors, but I purchased it from you, and by stating that which I said to you: It belonged to my ancestors, I merely meant that I rely upon my ownership of it as if it belonged to my ancestors, as I purchased it and then profited from it for the years necessary for establishing the presumption of ownership.
טוֹעֵן וְחוֹזֵר וְטוֹעֵן אוֹ אֵין טוֹעֵן וְחוֹזֵר וְטוֹעֵן עוּלָּא אָמַר טוֹעֵן וְחוֹזֵר וְטוֹעֵן נְהַרְדָּעֵי אָמְרִי אֵינוֹ טוֹעֵן וְחוֹזֵר וְטוֹעֵן
Traduction
The Gemara asks: Can he state a claim and return and state a modified version of his claim, or can he not state a claim and return and state a modified version of his claim? Ulla said: He can state a claim and return and state a modified version of his claim. The Sages of Neharde’a say: He cannot state a claim and return and state a modified version of his claim.
וּמוֹדֵי עוּלָּא הֵיכָא דַּאֲמַר לֵיהּ שֶׁל אֲבוֹתַי וְלֹא שֶׁל אֲבוֹתֶיךָ דְּאֵינוֹ טוֹעֵן וְחוֹזֵר וְטוֹעֵן וְהֵיכָא דַּהֲוָה קָאֵי בֵּי דִינָא וְלָא טְעַן וַאֲתָא מֵאַבָּרַאי וּטְעַן אֵינוֹ חוֹזֵר וְטוֹעֵן מַאי טַעְמָא טַעְנְתֵיהּ אַגְמְרֵיהּ
Traduction
The Gemara clarifies their respective opinions: And Ulla concedes that in a case where he had initially said to him: The land belonged to my ancestors and did not belong to your ancestors, that he cannot state a claim and return and state a modified version of his claim, as Ulla allows the litigant only to reinterpret his initial claim, not to replace it with a contradictory claim. And Ulla also concedes that in a case where he was standing in court and did not state a particular claim, and he later came in from outside and back into the court and he stated that claim, that he cannot return and state that claim. What is the reason for this? It is because it is apparent that these claims of his were taught to him by someone after he left the court.
וּמוֹדוּ נְהַרְדָּעֵי הֵיכָא דַּאֲמַר לֵיהּ שֶׁל אֲבוֹתַי שֶׁלְּקָחוּהָ מֵאֲבוֹתֶיךָ דְּחוֹזֵר וְטוֹעֵן וְהֵיכָא דְּאִישְׁתַּעִי מִילֵּי אַבָּרַאי וְלָא טְעַן וַאֲתָא לְבֵי דִינָא וּטְעַן דְּחוֹזֵר וְטוֹעֵן מַאי טַעְמָא עֲבִיד אִינִישׁ דְּלָא מְגַלֵּי טַעְנְתֵיהּ אֶלָּא לְבֵי דִינָא
Traduction
And the Sages of Neharde’a concede that in a case where the litigant who changed his claim said to the other litigant that when he had initially claimed: The land belonged to my ancestors, he had actually meant: It belonged to my ancestors, who purchased it from your ancestors, that he can state a claim and return and state a modified version of his claim, as this serves only to clarify, and not negate, his initial claim. And the Sages of Neharde’a also concede that in a case where he discussed the matter outside of the court and did not state a particular claim, and then he came in to the court and stated that claim, that he can return and state that claim. What is the reason for this? Because a person is apt not to reveal his claims except to the court.
Tossefoth non traduit
ומודו נהרדעי היכא דאמר שלקחוה כו'. מספקא לר''י היכא דנפיק לבראי וחזר ואתא לב''ד אי מצי למימר הכי:
אָמַר אַמֵּימָר אֲנָא נְהַרְדָּעָא אֲנָא וּסְבִירָא לִי דְּטוֹעֵן וְחוֹזֵר וְטוֹעֵן וְהִלְכְתָא טוֹעֵן וְחוֹזֵר וְטוֹעֵן:
Traduction
Ameimar said: I am from Neharde’a, but I nevertheless hold that a litigant can state a claim and return and state a modified version of his claim. The Gemara concludes: And the halakha is that a litigant can state a claim and return and state a modified version of his claim.
זֶה אוֹמֵר שֶׁל אֲבוֹתַי וְזֶה אוֹמֵר שֶׁל אֲבוֹתַי הַאי אַיְיתִי סָהֲדֵי דַּאֲבָהָתֵיהּ וְאַכְלַהּ שְׁנֵי חֲזָקָה וְהַאי אַיְיתִי סָהֲדֵי דְּאַכְלַהּ שְׁנֵי חֲזָקָה
Traduction
In an incident where two people dispute the ownership of land, this one says: The land belonged to my ancestors and I inherited it from them, and that one says: The land belonged to my ancestors and I inherited it from them. The first one brings witnesses that the land belonged to his ancestors, and that he worked and profited from the land for the years necessary for establishing the presumption of ownership. And the second one brings witnesses only that he worked and profited from the land for the years necessary for establishing the presumption of ownership.
אָמַר רַב נַחְמָן אוֹקִי אֲכִילָה לְבַהֲדֵי אֲכִילָה וְאוֹקִי אַרְעָא בְּחֶזְקַת אֲבָהָתָא אֲמַר לֵיהּ רָבָא הָא עֵדוּת מוּכְחֶשֶׁת הִיא אֲמַר לֵיהּ נְהִי דְּאִיתַּכְחַשׁ בַּאֲכִילְתָה
Traduction
Rav Naḥman said: Establish the testimony with regard to the profiting by the first litigant alongside the testimony with regard to the profiting by the second, and the two testimonies cancel each other out, leaving the testimony with regard to ownership by the ancestors of the first litigant. And therefore, establish the land in the presumptive ownership of the litigant who brought witnesses that it belonged to his ancestors. Rava objected and said to him: This testimony cannot be relied on, as it is contradicted by the other testimony. Rav Naḥman responded and said to him: Although it is so that the testimony was contradicted with regard to profiting from the land,
Tossefoth non traduit
אמר ליה רבא והא עדות מוכחשת היא. תימה אמאי הואי עדות מוכחשת והא רבא אית לי' במרובה (ב''ק ד' עב:
ושם ד''ה רבא) ובפ' זה בורר (סנהדרין דף כז. ושם ד''ה רבא) דעד זומם מכאן ולהבא הוא נפסל ולא מפסל אלא משעה דאתכחוש ואית לן למימר אאכילתה דאתכחוש אתכחוש אאבהתא דלא אתכחוש לא אתכחוש דהכי אמר במרובה (ב''ק דף עג. ושם) דהוזמו על הטביחה ועל הגניבה לא הוזמו אע''ג דתוך כדי דבור העידו על הגניבה ועל הטביחה לרבא כיון דמההיא שעתא דקא מיתזמי הוא דקא מיפסלי אטביחה דאיתזום איתזום על הגניבה דלא איתזום לא איתזום וללישנא דהוי טעמא דרבא משום דעד זומם חידוש ואין לך אלא משעת חידושו ניחא אלא ללישנא דמפרש טעמא דרבא משום פסידא דלקוחות ה''נ נהימנינהו ואפילו היכא דליכא פסידא דלקוחות לא מיפסל למפרע אפילו לההיא לישנא מדבעי התם מאי איכא בין האי לישנא להאי לישנא ולא קאמר איכא בינייהו להיכא דליכא פסידא דלקוחות ועוד קשיא דקאמר בסמוך אליבא דרב חסדא כולי עלמא לא פליגי משמע דרב נחמן לא מצי סבר בשום ענין כרב חסדא דחשיב להו סהדי שקרי ומנא ליה דלמא סבר רב נחמן דמכאן ולהבא הוא נפסל ומיהו הא איכא למימר משום דלא קיימא לן כרבא בהא ונראה דסוגיא דהכא כההיא לישנא דחידוש אבל ללישנא דפסידא דלקוחות סבר דלא אמר ליה רבא לרב נחמן מעולם הכי ולריב''א נראה דלא דמי הך דהכא לההיא דמרובה דהתם גניבה וטביחה תרי מילי נינהו ולהכי אגניבה דלא איתזום לא איתזום כיון דלהבא הוא נפסל אלא הכא כי איתכחוש אאכילה איתכחוש נמי אאבהתא דאבהתא בלא אכילתה לא מהני דהוי מוקמי' בידי' דאית ליה סהדי דאכלה שני חזקה דנאמן לומר היתה של אבותי יום אחד במיגו דאי בעי אמר מינך זבינתה ומיהו אכתי דחשיב לה גמרא כעדות אחרת לא אתי שפיר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source